• White Facebook Icon
  • White YouTube Icon

האילנות 19, חדרה

מייל: rinoy34@gmail.com

054-773-5300‏

© 2017 by Rina Levit. Proudly created with Wix.com

רינה לויט

בלוג

פוסטים אחרונים
Please reload

July 20, 2019

הרבה פעמים תלמידים שלי אומרים לי שהם לא טובים במדיטציות, שהם לא יכולים להרגע.

בואו נתחיל מזה שמדיטציה היא מילה יפה עם המון אפשרויות, אבל אני מעדיפה את עולם הדמיון ככלי לרוגע ולקבלת מסרים.

המוח שלנו רגיל לעבוד, לחשוב, לחשב. כשאומרים לו תהיה בשקט לכמה דק הוא לא רגיל וזה בסדר.

אבל כשאני מבקשת ממנו  לדמיין משהו מסוים הוא לא יוכל לחשוב על הקניות, הסידורים, השיחה עם הבוס.

אז כמה טיפים לדמיון מודרך מוצלח

  • פנו לו זמן שמתאים לכם במהלך היום (לא כשעייפים, לחוצים, נרדמים)

  • מספיקות 10 דק להטען מחדש

  • מצאו פינה נוחה ללא הפרעות (בלי שהילדים יכנסו, טלפונים יצלצלו)

  • הקפידו על נשימות עמוקות בהתחלה כדי להתרכז רק בהן ולא בהסחות הרגילות שלנו

  • היעזרו בדמיון מודרך כתוב או מוקלט שיכוון אתכם אל המקום אליו תרצו להגיע. כך לא צריך להמציאו או לחשוב ויש קול להיאחז בו

  • הסכימו לתת לדמיון שלכם מקום. אין נכון ולא נכון, הכל אפשרי

  • תיהנו ממה שיעלה ואל תחפשו הגיון, רציונל או בדר. ככה זה כשנהנים

מצורפת הקלטת דמיון מודרך שלי לרוגע ומסרים. https://www.youtube.com/edit?ar=2&o=U&video_id=qhrB5pzWWtQ

א...

July 31, 2018

אל עולם התטא הילינג הגעתי לפני 6 שנים. 

הסיפור האישי של ויאנה סטייבל, שרפאה עצמה מסרטן וייסדה את הגישה, נגע בי וממנו נסחפתי בקלות ובאמונה הולכת וגדלה בטכניקה הזו שיש בה כל כך הרבה.

תטא הילינג הינה תפיסת חיים, תפיסת עולם, לפיה קיימת אנרגיה אינסופית המקיפה ונמצאת בכולנו והיכולות שלה להיטיב, לרפא, ליצור מציאות.

תהליך הריפוי מתבסס על תדר מדיטטיבי פסיכולוגי ורוחני באמצעות תפילה או פנייה ממוקדת אל הבורא.

התנאי הכרחי היחיד בתטא הילינג הוא אמונה פנימית עמוקה, שישנו בורא, אנרגיית בריאה.

לבורא שמות רבים: אלוהים, בודהא, שיווה, אללה – כולם זרמים המובילים לעבר מישור הקיום השביעי ולאנרגיה הבוראת.

לתטא הילינג אין כל שיוך דתי, התהליכים אינם מוגבלים לגיל, מין, גזע או עיסוק.

כל אדם בעל אמונה טהורה בכוח הבורא יכול להתחבר לתטא הילינג ולהשתמש בה.

על פי תפיסה טיפולית זו, כשאני מבקשת משהו מהבורא אני עוצרת והופכת להיות עדה כדי לקבל סימן שהבקשה אכן מתממשת. לא מספיק לחשוב חיובי, צריך לזמנו אלינו ולקבל סימן שבקשתנו "הועברה הלאה". לא מספיק שאני מתכוונת לנקות את הבית, רק עשיה פיזית, ממשית הופכת אותו לנקי (בחוץ ובפנים).....

April 10, 2018

מאז שהייתי ילדה נמשכתי לעולם המיסטי, לקלפי טארוט, לסדנאות, לדמיון מודרך, לכלים שונים.

ידעתי בתוכי דברים שפחדתי להגיד בחוץ, כי לא הבנתי אותם והדחקתי.

בגיל 30 קבלתי מתנה מההורים שלי- ניתוח להסרת משקפיים ומהרגע הזה משהו נפתח. אני תמיד אומרת שהסכמתי "לראות" בלי עזרה...פתאום, בלי שליטה או בחירה היתה מופיעה דמות, גילתי שהיא סבתא של אמא שלי שמעולם לא הכרתי (אבל אני קרויה על שמה) והיא מסרה לי הודעות ומידע.

כמובן שפסלתי את זה מול עצמי וחשבתי שאני ממציאה או מדמיינת.

היא לא התייאשה... היא הראתה לי את כל סיפור חייה עד יום מותה ואת המצבה שלה שנמצאת בברה"מ. כששיתפתי את אמא וסבתא שלי הן אשרו לי את הפרטים וכאן הבנתי שכבר לא אוכל להתכחש שיש לי איזו מתנה שמחובתי לפתח.

מכאן יצאתי למסע מואץ של התפתחות- קראתי, למדתי, תרגלתי...רכשתי כלים מעולמות הרייקי, הדמיון המודרך, תטא הילניג, אקסס, תהליכי גוף שונים, שחזור גלגולים, תקשור מתקדם, עבודת מודעות עם מגוון קלפים ועוד ועוד. למדתי שככל שאני פוגשת יותר אנשים היכולות שלי נחשפות בפני בלי שאבחר או אבקש. הפכתי למטפלת, למנחת סדנאות, למרצה.

אני חשה שאני מתרחבת ומתעדכ...

March 8, 2018

יציאה מעבדות מחייבת שחרור החמצות

?האם זה הזמן לנתץ כבלי עבר ולנוע לעצמיות ולעצמאות

עונת החגים שעומדת בפתחנו מחברת אותנו שוב להתבוננות פנימית, לזיהוי חסמים, נקודות החמצה כדי שנמרק, נחשוף, נבחן אם יש עוד צורך ואולי נחליף בחדש ומדוייק.

כשנזהה את כל אלו נוכל לצמוח, לנתק כבלי עבר ולצאת אל עצמאות=אל עצמנו המחודש.

את הסיפור של יציאת מצריים מתקופת התנ"ך כלנו מכירים, אבל היכן הוא פוגש אותנו היום?

למי אנחנו עדין עבדים?

איזה חלקים בחיים שלנו מכבידים, כובלים, מכאיבים?

היכן אנחנו נותנים לאחר, לסביבה להוליך אותנו בלי לקחת אחריות?

לא סתם זהו חגם של הקושיות- השאלות?

הדרך לשחרר את עצמנו מהמקומות בהם אבדנו או היינו לעבדים היא להסכים לחיות מתוך שאלה.

הבסיס לשאלות של החג הזה הוא לבחון "מה נשתנה הלילה הזה?"

  • אז מה אנחנו מוכנים לשנות מהיום והלילה הזה ואילך?

  • מה הגיע הזמן לשחרר מחיינו מתוך אהבה, הוקרה והבנה כי אין לנו בו עוד צורך?

  • מה ייפתח בחיינו אם רק נסכים לאפשר לשינויים מבורכים, מצמיחים, מקדמים להיות חלק מהיומיום שלנו?

  • מה עוד אפשרי אם נסכים לא לפסוח על העיקר ונרפה מהתפל?

  • מה מבקש את תשומת לי...

December 1, 2017

באיזו נקודת מבט אנחנו מנסים להיאחז שמונעת מאיתנו להיות הנס המופלא שאנחנו באמת?

מאז שהייתי ילדה אהבתי את החג הזה. זוכרת את עצמי עומדת במטבח עם אחיותי, כל אחת עם החנוכיה שהיא ייצרה, מדליקות את הנרות, שרות, בוהות בלהבה המתנועעת עם הרוח.

הרגע המופלא הזה, בו נר צבעוני ומוצק הופך לנוזלי ונעלם מרגש אותי עד היום.

הקבלה מלמדת אותנו שבחודש הזה ישנה אנרגיה קוסמית של שפע שזמינה לנו ומבקשת להייטיב עם חיינו. כדי להגיע אליה ולמשוך ממנה למימד היומיומי שלנו, ניתנו לנו נרות החנוכה.

ההדלקה של נר אחד בכל יום וההתעצמות עד ליום השמיני מגדילים בנו את היכולת להכיל אור, לספוג אותו ולהשתמש בו.

מנקודת המבט שלי כמי שמלווה בכל יום מאמנים, מטפלים, מנחים ואנשים שמבקשים לחוות שינוי בחייהם, אני יודעת שההתמקדות באור, בהווה, בכאן ובעכשיו היא דרך ההתמודדות שמאפשרת לנו להכיר באורות ובניסים בחיינו.

המילה נס מעוררת בי קונוטציות רבות-

- האם מה שקורה לי הוא נס פלאי או יצירה שלי?

- האם נס הוא מתוכי או מהשגחה עליונה? ואם כך האם יש לי שליטה עליו?

-  כשאני מבקשת נס, ממה אני נסה? בורחת?

- האם הסיטוציה בה אני מתפללת לנס היא התנסות עבורי...

November 9, 2017

לפי הבודהיזם שביעות רצון או well being , זו שלווה מתמשכת ותחושת סיפוק עמוקה.

זה מצב נפשי שחודר מגוון של מצבים ורגשות.

זו  הוויה ולא רגש!

אף אחד מאיתנו לא מתעורר בבוקר ומבקש לסבול יום שלם.

ישנן הרבה הגדרות לאושר ובסופו של דבר זהו מושג מאוד מעורפל. כל אחד מאיתנו יכול להגדיר לעצמו מה משמח אותו, מה הופך עבורו רגע למאושר, למשמח. ומה שמפתיע הוא, שלמרות שאנחנו רוצים אושר, מחפשים אותו, פעמים רבות אנחנו מפנים לו את הגב ולמרות הרצון להימנע מסבל, אנחנו דווקא נמשכים אליו.

כשאנחנו מחפשים להרגיש מסופקים או מאושרים לרוב, המבט שלנו מופנה החוצה. אנחנו מציבים תנאים שאם יהיה לנו... נהיה מרוצים. אבל כשמגיעים ל... כל המגדל שלנו קורס.

המודע שלנו הוא שמגדיר שמחה/עצב בלי קשר לפעמים לנסיבות החיצוניות. כך יכול להיות אדם שיש לו "הכל" , אבל הוא חווה עצב.

מגיל צעיר למדנו אולי שלא נכון להיות באנרגיה רבה של שמחה, כי זה מקשה על הסביבה. שמענו משפטים כמו "עוד קצת מהטוב הזה ונשתגע", תסתפקי במה שיש לך, תגידי תודה ותשתקי...

למדנו אולי, שכדי לקבל כבוד מקצועי צריך להיות רציני=עצוב.

אבל אם את קוראת את המילים הללו עכשיו, בטח הגעת לשלב...

June 20, 2017

לכלנו יש פחדים קטנים שגרים בתוכנו וצצים להם מידי פעם, בדר"כ כדי לשמור עלינו.

פחדים כאלו חשובים להישרדות שלנו, אבל לעיתים הפחד הופך לחרדה ומנהל אותנו, מונע מאיתנו חופש ואפשרויות. חרדות גורמות לנו לעצום עיניים, לסגור אוזניים, לשתק אותנו.

אני הייתי כזו.

היתה לי חרדה מטורפת מבעלי חיים. לא יכולתי לגעת או שיתקרבו אלי, אם כלב היה אפילו קשור בחדר הייתי עסוקה בו במקום באנשים. לא נכנסתי לים במקום בו יש דגיגונים קטנים, בחרתי חברים בתנאי שאין להם חיות ועוד ועוד.

מעולם לא קרה לי משהו עם בעלי חיים שאני זוכרת, מעולם לא ננשכתי, נשרטתי או כל הסבר אחר. ההורים שלי דווקא אהבו חיות, האחיות שלי גידלו בבתים שלהן.

לפני כמה שנים, כדי להצליח ללכת עם הילדים שלי לפינות חיי ובעיקר להפסיק להיות עסוקה אם יש חיה לידי או לא, החלטתי לעבוד על זה.

בעזרת טכניקת טיפול של שחזור גלגולים, הגעתי לתקופת חיים בה התחיל הכל, הבנתי מה קרה שם, מה זה בקש ללמד אותי ותיקנתי. הכל קרה בדמיון מודרך, במפגש אחד, ביני לבין עצמי ולא האמנתי כמה האפקט יהיה משמעותי...

לאט לאט שמתי לב שאני לא עוקבת אחרי הכלב של אחותי כשאני אצלה, שאפילו הוא יכול לעבור לי...

June 20, 2017

מכירים את זה שקמים בבוקר ומרגישים מועקה, רגש לא ברור, תחושה לא נעימה ולא יודעים בכלל מאיפה היא הגיעה? פעמים רבות אנשים שהם אינטואיטיביים, רגישים, חווים רגשות, מחשבות, תחושות מהסביבה ונוטים בטעות לשייך את זה לעצמם. יתכנו מקרים שבהם זו דווקא אמא אדמה שמתקשרת איתנו.

היום שלי בקליניקה התחיל עם לקוחה שדברה על כך שהיא קמה בימים מסוימים מוצפת בעצב לא ברור, בבדידות גדולה. כששאלתי אותה אם זה שלה היא ענתה בהפתעה שלא.

של מישהו אחר? לא.

של האדמה?

היא הופתעה מהשאלה ואמרה שהיא תמיד הרגישה בתוכה מתי הצמחים צריכים דישון, מתי השקייה ואם הגנן רק מעלה על דעתו לגרש עשבים שוטים ברעלים היא חשה בזעזוע של האדמה ועוצרת בעדו.

אמא אדמה לא ”מדברת“, לא שולחת הודעות טקסט או מיילים וכדי להעביר אלינו מסרים היא משתמשת בתחושות פיזיות, רגשות. היא מבקשת להיות מוזנת חזרה וכל מה שהיא צריכה זה שנעצור את המרוץ שלנו לרגע, נחשוב על מה שעולה בנו ונשלח לה אהבה וחום בחזרה.

אז אתם מוזמנים לעצום עיניים, לעטוף את עצמכם בשקט פנימי וחיצוני ולהרגיש איך כפות הרגליים שלכם מתחברות לאדמה, מצמיחות שורשים עדינים שנכנסים פנימה אל עומק האדמה לאט...

June 12, 2017

מהרגע שאנחנו נולדים מבקשים מאיתנו החלטות- באיזה חוג להיות, מה ללמוד כמגמה בתיכון, מה נהיה כשנהיה גדולים, מי יהיו החברים שלנו ומי אנחנו בכלל.

התרגלנו שאם לא תהיה החלטה נהיה מבולבלים, לא יציבים, חס וחלילה במקום של התנסות ...

”החלטה“, נתפסת כאמירה מחייבת שאי אפשר לסגת ממנה בלי להרגיש אכזבה, חוסר הצלחה, שבירה או חיפוש אחר הצדקות.

אם ”החלטתי” שממחר דיאטה, המחר הזה מתרחק בכל יום מהחשש שלא אצליח ולא אעמוד במילה שלי מול עצמי ואחרים. כשיש החלטה, כאילו אין מקום לנסיבות או למציאות להכנס פנימה, כי הכל סגור.

אז מה אם נחליף את ה“ההחלטה“ בבחירה? מה אם בכל רגע נבחר את מה שמדוייק לנו לאותה נקודת זמן עם הידע והיכלות שיש לנו? מה אם מחר נוכל לבחור מחדש?

לפעמים אנחנו משחקים עם מילים, כדי להרגיש טוב עם עצמנו, הפעם אני מציעה לשנות הרבה יותר ממילה. בחירה פותחת בפני אפשרויות שקודם לא היו, מאפשרת לי חופש, מדייקת אותי, מכוונת למה אני צריכה, רוצה, יכולה, מבקשת, שיהיה בחיי.

אז מה עוד נוכל ליצור אם נחיה מתוך בחירה ונכיר בבחירה האינסופית העומדת לרשותנו?

מזמינה להתנסות בדמיון מודרך קצר:

מזמינה לקחת נשימה עמוקה, לתת לשקט ולאו...

May 1, 2017

רובנו שמענו על הביטוי תקרת זכוכית.

ויקיפדיה מלמדת אותנו "שזהו דימוי המשמש לתיאור מחסום בלתי נראה, ובכל זאת בלתי שביר שעוצר מיעוטים ונשים מעלייה לשלבים העליונים של הסולם החברתי, ללא קשר לכישורים או ההישגים שלהם".

אנחנו רגילים להשתמש במונח הזה כעל גבול שאחרים מציבים לאדם זה או אחר. זה כמו לדעת שיש בעבודה שלי תפקידי קידום, אבל הם לא רלוונטים לי.

האם תקרת הזכוכית היא אפקט, גבול חיצוני או שאני היא זו שמאמצת את ההגדרה החיצונית, הופכת אותה לפנימית ומאמינה בה עד שאני אפילו לא בוחנת את היכולות שלי ?

פעמים רבות אנחנו מאמצים נקודות מבט של אחרים, כדי להיות מסוגלים להתאים את עצמנו לעולם, להשתלב. זה קורה כשאנחנו מנסים להבין אחרים אינטלקטואלית או רגשית וזה בעצם מזיז אותנו, את התודעה שלנו, מבטל אותנו. זה קורה לנו בזוגיות, במערכות יחסים חברתיות, מקצועיות, בכל תחום.

המחיר הוא שאנחנו כבר לא יודעים לזהות מי אנחנו ומי האחר ומאבדים קשר להוויה שלנו, לייעוד ולנקודות המבט שלנו בעולם הזה.

כשאני "קונה" את נקודת המבט שאני לא באמת יכולה הכל, שלא הכל פתוח בשבילי, נוצרת תקרת הזכוכית- המחסום שהופך לסמוי ולא מאפשר לי לגדול,...

Please reload

This site was designed with the
.com
website builder. Create your website today.
Start Now