מהחמצה להמצאה- סדר פנימי חדש
יציאה מעבדות מחייבת שחרור החמצות
?האם זה הזמן לנתץ כבלי עבר ולנוע לעצמיות ולעצמאות
עונת החגים שעומדת בפתחנו מחברת אותנו שוב להתבוננות פנימית, לזיהוי חסמים, נקודות החמצה כדי שנמרק, נחשוף, נבחן אם יש עוד צורך ואולי נחליף בחדש ומדוייק.
כשנזהה את כל אלו נוכל לצמוח, לנתק כבלי עבר ולצאת אל עצמאות=אל עצמנו המחודש.
את הסיפור של יציאת מצריים מתקופת התנ"ך כלנו מכירים, אבל היכן הוא פוגש אותנו היום?
למי אנחנו עדין עבדים?
איזה חלקים בחיים שלנו מכבידים, כובלים, מכאיבים?
היכן אנחנו נותנים לאחר, לסביבה להוליך אותנו בלי לקחת אחריות?
לא סתם זהו חגם של הקושיות- השאלות?
הדרך לשחרר את עצמנו מהמקומות בהם אבדנו או היינו לעבדים היא להסכים לחיות מתוך שאלה.
הבסיס לשאלות של החג הזה הוא לבחון "מה נשתנה הלילה הזה?"
אז מה אנחנו מוכנים לשנות מהיום והלילה הזה ואילך?
מה הגיע הזמן לשחרר מחיינו מתוך אהבה, הוקרה והבנה כי אין לנו בו עוד צורך?
מה ייפתח בחיינו אם רק נסכים לאפשר לשינויים מבורכים, מצמיחים, מקדמים להיות חלק מהיומיום שלנו?
מה עוד אפשרי אם נסכים לא לפסוח על העיקר ונרפה מהתפל?
מה מבקש את תשומת ליבנו היום שאם רק נאפשר לו, יביא אותנו למחוזות נפלאים ומרגשים?
מי אנחנו בלי הפחד להיות אנחנו ומה ייתאפשר אם רק נזכר ונהיה ההוויות הגבוהות שאנחנו?
מוזמנים לכתוב לי מה הקושיה שלכם ואני אסייע לכם לנסח שאלות עוצמתיות וכלים לניקוי מעולם האקסס קונצ'סנס של כל מה שמעכב וחוסם מהאנרגיה המדוייקת לרגע הזה להגיע.
מהו ים סוף שלכם?
למילים יש כוח עצום.
אחת ממתנותיי בעולם הזה, היא היכולת לקבל מילים ומסרים מאנרגיות שכבר לא איתנו בגוף. למידע שמגיע אלי בתקשור יש תדר משלו. מוזמנים לקרוא או להקשיב למילותיו של משה רבנו על מעמד יציאת מצרים מזוית קצת אחרת.
להזנה לתקשור בקובץ קולי
בדקו עם עצמכם-
* היכן המילים פוגשות אותי הרגע?
* מה הרגש שהתעורר בי?
* האם יש בחיי "ים" שעבורי הוא "סוף"? שאיני רואה מעבר לו? מהו?
