למה מגיע לי כל הטוב הזה?
השבוע חיכיתי בתור לקופה בחנות ספרים כשהזבנית ניהלה שיחה קלילה עם גברת מבוגרת שעמדה לפני . הזבנית שאלה לשלום האישה והגברת ענתה ”שרק יישאר ככה“. מודה שלא הצלחתי להתאפק ושאלתי בעדינות את הגברת למה שיישאר ככה, אולי יוכל להיות טוב יותר?
הגברת הביטה בי במבט משועשע ואמרה- יקירתי, בגילי אני מצפה שרק לא יהיה יותר גרוע“.
כמה לימדנו את עצמנו להסתפק במוכר, במועט ושאולי אם נבקש או נצפה ליותר נאבד את מה שיש? בתפיסה הזו, בין אם היא מודעת ובין אם לא, אנחנו חוסמים מעצמנו בכפות ידנו, את השפע ואת הטוב מלהגיע אלינו בכל תחום שנבחר- בזוגיות, בפרנסה, בבריאות. אם נמשיך לשדר לעולם שמה שיש מספיק, הוא יפסיק לשלוח.
אין הכוונה לחיות מתוך חוסר שביעות רצון או הוקרה על מה שיש, אלא ההבנה שאנחנו לעולם לא רואים את התמונה הרחבה ולא יודעים כמה שפע עוד מבקש לבוא. אנחנו לא מאפשרים לשפע מקום, כי אנחנו מכסים את הכוס שלנו מלהתמלא.
אז מה אם רק נשאל מה יכול להיות טוב יותר ממה שיש לנו ומה עוד אפשרי שאפילו לא דמיינו?! ואת השאר נשאיר לייקום למלא.
את הגברת בחנות שכנעתי, מקווה שהתעוררה מחשבה חדשה גם בליבכם. מוזמנים לשתף פה כל מה שיעלה.
