זה גורל, או שיש כאן שיעור?
- רינה לויט
- 11 בינו׳
- זמן קריאה 2 דקות
קחי רגע קטן לפני שאת ממשיכה לקרוא.
לא כדי לענות נכון, אלא כדי להרגיש.
כשמשהו חוזר בחיים שלך, קשר שמסתיים שוב באותו מקום, תחושת תקיעות בעבודה, עייפות רגשית שלא נעלמת,
מה המחשבה הראשונה שעולה בך?
“ככה זה, זה מה שנגזר עליי”
או
“יש כאן משהו שאני עוד לא לגמרי רואה”
אם הנטייה הראשונה שלך היא להגיד שאין מה לעשות, כנראה שמשהו בך פוגש את החיים דרך מושג של גורל.
אם עולה בך סקרנות, גם אם מלווה בעייפות או תסכול, אולי כבר יש שם הבנה שיש כאן שיעור.
לא תמיד אנחנו שמות לב להבדל, אבל הוא משנה הכול.
יש אנשים שחווים שוב ושוב מערכות יחסים שבהן הם מרגישים לא נבחרים, לא מספיק חשובים, לא עד הסוף בפנים.
במבט אחד זה נראה כמו מזל רע, דפוס שנכתב מלמעלה.
אבל ברגע שמופיעה השאלה “מה מבקש להילמד כאן”, משהו מתרכך.
אולי זה שיעור בהצבת גבול, אולי בבחירה בעצמי מוקדם יותר, אולי בהסכמה להיות נראית באמת.
יש מי שמרגישה שכל פעם שהיא מתקרבת לשפע או להצלחה, משהו נסגר, פרויקט נתקע, האנרגיה יורדת.
קל לקרוא לזה גורל.
אבל אפשר גם להקשיב ולגלות שיעור עדין ביחסים עם קבלה, עם פחד מהתרחבות, עם אמון בכך שמותר שיהיה קל יותר.
ההבדל בין גורל לשיעור לא נמצא במה שקורה, אלא באופן שבו אנחנו פוגשות את מה שקורה.
גורל הוא תחושה שהסיפור כבר סופר. שאין דיאלוג, רק השלמה.
שאם משהו כואב או חוזר, כנראה שכך זה אמור להיות.
שיעור הוא תנועה אחרת לגמרי.
הוא אומר שיש כאן בחירה מודעת של הנשמה שלנו. נושא שנבחר מראש כדי להיחקר, להתפתח דרכו.
שיעור גם לא חייב להיראות אותו דבר כל החיים.
כשאנחנו מתנהלות מתוך מודעות הוא משתנה. לפעמים הוא מתעדן, לפעמים הוא עובר זירה, ולפעמים הוא פשוט מפסיק לדפוק כל כך חזק בדלת.
אם נחליף את ההחלטה שאין מה לעשות זה הורגל שלי רק בשאלה מה אני יכולה ללמוד פה בלי להאיץ בתשובה, משהו משתחרר.
כי שיעור הוא פתוח לדיאלוג.
הוא מגיב למודעות, לבחירה, להסכמה להתבונן.
אם תרצי לבדוק את עצמך עכשיו, בעדינות, בלי ביקורת, את יכולה לשאול:
· איפה בחיים שלי אני אומרת “זה פשוט ככה”?
· מה קורה בי אם אני מחליפה את המשפט הזה ב”יש כאן שיעור”
· איזה חלק בי מתבקש לגדול, לדייק, או להרפות?
· ואם זו משימה ולא גזירה, איך הייתי פוגשת אותה אחרת
אין כאן צורך למהר להבין.
עצם השאלה כבר משנה את היחסים עם הסיפור.
כי גורל סוגר שיחה.
שיעור פותח אותה.

























תגובות