מה בי מבקש ריפוי עכשיו?

על הקשבה לכאב, לשורש, ולמה שמבקש תשומת לב

ריפוי הוא מילה גדולה.

לפעמים נדמה שהוא שמור לרגעים של משבר, למחלה, לאירוע חריג.

אבל רוב הריפוי שאנחנו זקוקות לו מתרחש דווקא במקומות השקטים, היומיומיים, בכאב שחוזר על עצמו, בדפוס שמנהל אותנו, בתחושה מוכרת שאנחנו כבר יודעות לחיות איתה, אבל לא תמיד לעצור ולהקשיב לה.

כאב, במובן הזה, הוא לא תקלה.

הוא דרך של הגוף והנפש לדבר איתנו.

הוא מסמן שמשהו מבקש תשומת לב, הבנה, אולי שינוי.

לא כדי “להעלים” אותו, אלא כדי לפגוש את מה שנמצא מתחת לפני השטח.

נובמבר מזמין תנועה כזו.

פחות החוצה, פחות הצהרות, יותר הקשבה.

שאלה אחת פשוטה, אך לא טריוויאלית: מה בי מבקש ריפוי עכשיו?

לא מתוך אשמה, ולא מתוך רצון לתקן את עצמי, אלא מתוך סקרנות ובשלות.

להבין מה המקור, מה השורש, ואיך עצם ההקשבה יכולה כבר להתחיל תהליך של הקלה וריכוך.

המאמר הזה והניוזלטר שממשיך אותו מציעים מרחב כזה.

כתיבה פשוטה שמסייעת לזהות דפוסים שמובילים לכאב לעומת כאלה שמובילים לריפוי,

ודמיון מודרך עדין שמאפשר לפגוש בתוכנו דמות או מרחב של ריפוי, לא כפתרון קסם, אלא כתמיכה שקטה בדרך.

אם את מרגישה שמשהו בך מבקש הבנה עמוקה יותר, לא עוד ניתוח אלא נוכחות, הלינק הבא יוביל אותך להזמנה לעצור ולהקשיב.

➡️ להעמקה דרך כתיבה ודמיון מודרך לחצי על הלינק- https://bit.ly/4qolkiZ