ומה אם נבחר שלא להחליט?
מהרגע שאנחנו נולדים מבקשים מאיתנו החלטות- באיזה חוג להיות, מה ללמוד כמגמה בתיכון, מה נהיה כשנהיה גדולים, מי יהיו החברים שלנו ומי אנחנו בכלל.
התרגלנו שאם לא תהיה החלטה נהיה מבולבלים, לא יציבים, חס וחלילה במקום של התנסות ...
”החלטה“, נתפסת כאמירה מחייבת שאי אפשר לסגת ממנה בלי להרגיש אכזבה, חוסר הצלחה, שבירה או חיפוש אחר הצדקות.
אם ”החלטתי” שממחר דיאטה, המחר הזה מתרחק בכל יום מהחשש שלא אצליח ולא אעמוד במילה שלי מול עצמי ואחרים. כשיש החלטה, כאילו אין מקום לנסיבות או למציאות להכנס פנימה, כי הכל סגור.
אז מה אם נחליף את ה“ההחלטה“ בבחירה? מה אם בכל רגע נבחר את מה שמדוייק לנו לאותה נקודת זמן עם הידע והיכלות שיש לנו? מה אם מחר נוכל לבחור מחדש?
לפעמים אנחנו משחקים עם מילים, כדי להרגיש טוב עם עצמנו, הפעם אני מציעה לשנות הרבה יותר ממילה. בחירה פותחת בפני אפשרויות שקודם לא היו, מאפשרת לי חופש, מדייקת אותי, מכוונת למה אני צריכה, רוצה, יכולה, מבקשת, שיהיה בחיי.
אז מה עוד נוכל ליצור אם נחיה מתוך בחירה ונכיר בבחירה האינסופית העומדת לרשותנו?
מזמינה להתנסות בדמיון מודרך קצר:
מזמינה לקחת נשימה עמוקה, לתת לשקט ולאוויר נקי להיכנס לכל תא ותא בגוף, להרגיש איך כל המתח מהיום שלך הולך ומתפוגג .... מזמינה אותך לדמיין מולך בועה גדולה, יפה וזוהרת. ...הבועה הזו יכולה להכיל בתוכה הכל..... היא יודעת אפילו לשאוב ממך את מה שלא נחוץ, מיותר, מעכב, מפריע... הבועה שואבת לתוכה בקלות וללא כל מאמץ את כל ההחלטות שעשית- את ההחלטות שחשבת שהן ”טובות“ ואת אלו ”שרעות“, את אלו שחשבת שחשוב לעמוד ולהצליח בהן ואלו שלא, את אלו שקדמו ואת אלו שחיבלו, את כל ההחלטות שאפילו לא ידעת שלקחת על עצמך...... תחושת מרחב מתפשטת בגוף, תחושה של שחרור וחופש פשוט להיות.... תחושה של אני חדש שיכול לבחור בכל רגע, כל בחירה, כל הוויה.
עם הידיעה הזו נקח נשימה עמוקה ונחזור אל הרגע הזה, אל השפע שכאן ועכשיו.
