נקודות האור בחיינו
באיזו נקודת מבט אנחנו מנסים להיאחז שמונעת מאיתנו להיות הנס המופלא שאנחנו באמת?
מאז שהייתי ילדה אהבתי את החג הזה. זוכרת את עצמי עומדת במטבח עם אחיותי, כל אחת עם החנוכיה שהיא ייצרה, מדליקות את הנרות, שרות, בוהות בלהבה המתנועעת עם הרוח.
הרגע המופלא הזה, בו נר צבעוני ומוצק הופך לנוזלי ונעלם מרגש אותי עד היום.
הקבלה מלמדת אותנו שבחודש הזה ישנה אנרגיה קוסמית של שפע שזמינה לנו ומבקשת להייטיב עם חיינו. כדי להגיע אליה ולמשוך ממנה למימד היומיומי שלנו, ניתנו לנו נרות החנוכה.
ההדלקה של נר אחד בכל יום וההתעצמות עד ליום השמיני מגדילים בנו את היכולת להכיל אור, לספוג אותו ולהשתמש בו.
מנקודת המבט שלי כמי שמלווה בכל יום מאמנים, מטפלים, מנחים ואנשים שמבקשים לחוות שינוי בחייהם, אני יודעת שההתמקדות באור, בהווה, בכאן ובעכשיו היא דרך ההתמודדות שמאפשרת לנו להכיר באורות ובניסים בחיינו.
המילה נס מעוררת בי קונוטציות רבות-
- האם מה שקורה לי הוא נס פלאי או יצירה שלי?
- האם נס הוא מתוכי או מהשגחה עליונה? ואם כך האם יש לי שליטה עליו?
- כשאני מבקשת נס, ממה אני נסה? בורחת?
- האם הסיטוציה בה אני מתפללת לנס היא התנסות עבורי? הזדמנות להתנסות?
ואם אסכים לא לנוס, אלא להתנסות מה הנס שייקרה לי?!
מדוע לנו כל ההתנסויות הללו? למה המורכבות?
הגענו לעולם הזה עם משימות, הזדמנויות לצמיחה, יש שקוראים להם שיעורים.
שיעור הוא התנסות – בפן הרגשי (לחוות ולהבין מהם שמחה, עצב, פחד), בפן פיזי (מחלה, כאב, נכות, מבנה גוף מסוים) ופעמים רבות הוא נוגע בצמיחה ושינוי, מעבר למשל ממקום של חולשה לכוח.
השיעורים שאנחנו לומדים מלמדים אותנו על עצמנו. על הכוחות והיכולות שלנו, על העוצמות והאור העצום שטמון בנו.
נקודות המבט שלנו הן אלו שמגדירות עבורנו רגעי הצלחה או קושי, מורכבות או הזדמנות, נס או התנסות.
האם אנחנו מכירים בנס שבעצם קיומנו? בכל מה שכבר קיים ונוכח בחיינו? בנו?!
נקודות למחשבה-
מה ייפתח בחיינו אם נסכים לראות בנו ניסים?
מה אם נאפשר לנס שבנו לבוא לידי ביטוי בכל תחומי חיינו?
מה עוד אפשרי אם נחיה מתוך סקרנות, תעוזה, תשוקה וזיהוי ההזדמנויות הבאות לפתחנו?
איזה סוד אנחנו שומרים מעצמנו לגבי היכן הקסם שלנו באמת נמצא?
מה יוכל להיווצר בחיינו אם נדע שכל התנסות שלנו יוצרת פתח לנס להתממש בחיינו?
בחג החנוכה, יש לנו הזדמנות ל"חנות" לכמה ימים, לעצור את המרוץ, להתבונן באור שקורן מבחוץ ומצביע פנימה. האם אנחנו מכירים אותו?
ההתכנסות האישית ו/או המשפחתית סביב נקודות אור, סביב הצלחות ונצחונות נועד להזכיר לנו גם ברגעי החושך של "החורף", מהי העוצמה בחיינו.
הדלקת הנרות היא הזדמנות לסבב הוקרה אישי או משפחתי:
מהם הרגעים הטובים בחיי?
על מה יש לי להודות?
אילו ניסים כבר התגשמו עבורי?
הפעם, ניתן לקלפים לסייע לנו לקלף בנו שכבות.
קלפים הם כלי עוצמתי לחשוף נקודות מבט, לרדת פנימה. ניתן לעבוד עם כל ערכה שיש בה מילים או תמונות שמעוררות בנו מחשבות, רגשות, תובנות.
לרשותכם מפת עבודה אישית (לחיצה על המפה תאפשר להדפיסה כקובץ נפרד).
